למה לא כל חייל ישראלי נחשב יהודי?

חילונים לא שומרים שבת, והם יהודים. למה אדם לא יהודי, לא יכול להיחשב יהודי, ולהפוך לחלק שווה בחברה הישראלית, אם כל רצונו הוא להיות כמו כולם - לא שומר שבת, ומוכן למות בשביל המדינה?

הרב שלמה גפן
יש כמה נושאים בהם הגבול בין הישראלי ליהודי, מיטשטש. אחד מהם הוא תופעת החיילים הלא יהודים. ניקח לדוגמא סיפור מוכר על לוחם צה"ל, ישראלי, דובר עברית רהוטה שגדל והתחנך כאן (יש רבים כאלה, בכל מיני נסיבות), אך על פי ההלכה היהודית, הוא אינו יהודי- למה? האם זה לא מספיק שהוא ישראלי ואוהב את המדינה? מה ההבדל בינו לבין החילונים שגם הם לא שומרים את כל המצוות?

התשובה היא למרבה הפלא שאין שום הבדל בין מי שמבקש להפוך ליהודי, כלומר להתגייר, לבין כל יהודי. הם נדרשים לאותו תהליך  - עם אותן תוצאות בדיוק. כל גיור שנערך בהיסטוריה, משחזר את הגיור הראשון של עם ישראל כולו. מעמד הר סיני. אז, עם שלם, מקבל את התורה ונכנס לדבר הבלתי ייאמן ביותר שקיים בעולם: עם שכורת ברית הדדית עם הא-לוהים.

התהליך של הברית הזו הוא הבנה שה' הוא לא רק בורא העולם, אלא שהם והוא הולכים ליצור ברית משותפת. ה' לא רק 'א-לוהים', באופן כללי, אלא "אנכי ה' א-לוהיך" -  "אשר הוצאתיך מארץ מצרים". המשמעות הבסיסית של האמירה "ה', אתה א-לוהי" היא "אני שומע בקולך", "אני מקבל עלי את ציוויך".

כך עם ישראל אומר לקראת מעמד הר סיני: "כל אשר דבר ה', נעשה" (שמות יט, ח; וכד, ג).  וגם יותר מכך: "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע" (שמות כד, ז). גם מה שעדיין לא שמענו, אנחנו מתכוונים לקיים. כי העיקרון בסיסי מאד. אנחנו מקבלים עלינו את ה', לא-לוהינו, א-לוהים שלנו. א-לוהים שאנחנו נאמנים לדבריו ולמצוותיו. זו מהותה של כריתת הברית עם הא-לוהים. כל דבר אחר מהווה אי הבנת מהותו של הגיור.

עם ישראל התגייר במעמד הר סיני, הוא אמר 'כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע'. ולדורות, מהות הגירות של כל אדם שבא להתגייר היא ההכרה בא-לוהים לומר ה' הוא א-לוהי. הכרה זו היא קבלת עול מצוות. "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לאֶזְרָח וְלגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (שמות יב, מט) - מה אזרח שקיבל עליו כל דברי תורה (-במעמד הר סיני, ש"ג), אף הגר שקיבל עליו כל דברי תורה. מכאן אמרו: גר שקיבל עליו כל דברי תורה חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו, ר' יוסי בירבי יהודה אומר אפילו דבר אחד מדקדוקי סופרים" (מכילתא דרבי שמעון בר יוחאי). עם ישראל קיבל עליו את עול המצוות, והתגייר במילה, טבילה, והרצאת דמים (מסכת כריתות דף ט, א). כך הפכנו לעם שיש לו ברית עם ה'.
ברית משמעותה קשר חזק שלא נפרם על ידי מעשים מזדמנים. המהות קיימת ומגבה אותו מאחוריו. אחרי מעמד הר סיני, ישראל, אף על פי שחטא – ישראל הוא. כלומר, יהודי, חוטא ככל שיהיה, יהודי הוא. לא רק הוא. יהודייה שחטאה יהודייה היא, ולא רק היא, גם ילדיה יהודים הם גם אם תחנך אותם לנצרות, לאסלאם או לאתאיזם. בדיוק כך, גר שמתגייר נעשה יהודי. לגמרי, באופן מהותי. קבלת ה' להיות לו לאלוהים, לשמוע בקולו ולקבל עליו עול מצוותיו, היא מהותה של הגירות. לאחר מכן מגיעה ברית המילה והטבילה שהן התהליך המעשי של הגיור.

מה שהתרחש במעמד הר סיני היה תהליך בלתי הפיך. יהודי שהמיר דתו נשאר יהודי. ילדי יהודייה שהמירה דתה, גם הם נשארים יהודים. כל גיור, זהה לגמרי לגיור הראשון. גיור, בדיוק כמו בפעם הראשונה שלו במעמד הר סיני, אינו הפיך. הגר שהתגייר ואח"כ חטא, עזב והמיר את דת ישראל לנצרות, אסלאם, אתאיזם או עבודת אלילים, נשאר יהודי. גם עליו חל הכלל ישראל אע"פ שחטא ישראל הוא. אם ינשא לגיורת או ליהודייה, ילדיו יישארו יהודים, גם אם שני הוריהם עזבו את היהדות בכל מובן שהוא. כי יהודי הוא יהודי הוא יהודי.

כך שבאמת אין הבדל. אותה דרישה שהוצבה כדי להפוך את יוצאי מצרים ליהודים, מוצבת בפני כל אדם שבא להצטרף אל מה שהתרחש בתהליך היסודי ההוא. והתוצאה – גם היא זהה לחלוטין. יהודי שנשאר יהודי גם אם יחטא וילדיו יהיו יהודים גם אם אמם המירה את דתה. אמירת "כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע", אינה דרישה מן המתגייר - היא מהותו של גיור. כי גיור במהותו הוא לומר ה' הוא א-לוהי, כמו במעמד הר סיני.
 http://www.nrg.co.il/online/11/ART2/473/189.html?hp=11&cat=1103&loc=20