שבת שלום, ערה? תכירו את הדתיים החדשים

נחושה לברר הכצעקתה, התחלתי לטלפן לכמה מהשמות שעלו בשיחה. להפתעתי כי רבה כולם הודו באשמה, אם כי חששו להיחשף. "אני לא רוצה שבנים דתיים יפסלו אותי בדייטים בגלל זה", אמרה אחת מהם. אחד מהבולטים בחבורה, ישי, התנדב להוציא את הטרנד מהארון. הוא בוגר ישיבת הסדר, דמות מוכרת בביצה הירושלמית, חובש כיפה, שומר כשרות, צם בתשעה באב ומתפלל בקביעות. ומסמס בשבת.

"לא מדובר בחפיפניקיות או בזלזול", הוא מצטדק, "זה לא נובע ממרד נעורים או התנסות שלאחר הצבא. נוצר כאן צורך של המציאות והוא מתקבע אצל אנשים שנמצאים בשלבים של רווקות מתקדמת ושהמתכונת של השבת הופכת למאוד בעייתית עבורם. כשהיינו בבני עקיבא סיימנו ארוחת ערב שבת בתשע, ובעשר כולם היו נפגשים בכיכר. מגיע גיל שבו ארוחת שבת בחורף נגמרת בשמונה–תשע ואתה לבד. מה תעשה עם עצמך? אתה לא יכול להתקשר לחבר בשכונה, וכשגרים בעיר זה לפעמים מרחק של קילומטרים. אז מתחילים לסמס. ואחר כך פותחים גם מחשב. אני למשל כותב עכשיו ספר, ושבת זה זמן פנטסטי לכתוב. יש שלווה שאין אותה באף יום אחר בשבוע. מבחינתי זה עונג שבת".

הירושלמים לא לבד. גם בתל אביב רוחשות שמועות עיקשות על קבוצות ווטסאפ סגורות של מסמסים בשבת. כך לפחות טוענת עינת (שם בדוי), רווקה בת 30 המתגוררת בעיר: "בהתחלה חשבתי שזה חריג, אבל יש לי תחושה שהרוב המוחלט חוזרים מבית הכנסת ועושים את אותם הדברים בבית".

יש אצלכם דרגות של חילול שבת או שכבר בהתחלה עושים את הכל? 

"אצל כל אחד זה אחרת. מה שמאפיין הוא שלא מדברים על העניין. זה לא משהו שמכריזים עליו בריש גלי. מתחילים מגניבת כמה דקות בכניסת שבת, וזה ממשיך עם חברים שרוצים למשל לקבוע בים אחר הצהריים, ואז שואלים 'רגע, איך נקבע?', וברור לכולם שבווטסאפ. לים מגיעים בלי הנייד כי הגבול הוא בעצם הפרהסיה. גם בבית — אני גרה עם שותפה דתייה. היא יודעת שאני מחללת שבת אבל לא אעשה את זה מולה בסלון. מצד שני, נוח לה שאם המזגן חזק מדי אז יש מישהו שמכוון אותו".

כשאת בוחרת לסמס או להיכנס לפייסבוק בשבת, זו בעצם יציאה מהארון. באותו רגע שאר החברים רואים שאת מחוברת. 

"נכון, והאמת שלא שמתי לב לכך, עד שאחת החברות כתבה לי בסמס רגיל וכששאלתי אותה למה לא בווטסאפ היא ענתה שהיא לא רוצה שידעו שהיא מחוברת. מישהי מהעבודה אמרה לי פעם 'יכול להיות שראיתי אותך מחוברת בשבת?'כמובן שהכחשתי".

איזה דברים לא תעשי? 

"לא אסע ברכב. לא אקנה בחנות. לא אשב בבית קפה".

למה זה בעצם קורה לכם? זו עוד צורה של הידרדרות דתית, השלב הבא בדרך לדתל"שיות? 

"זו בטח הידרדרות, אבל אני אומרת לעצמי שאני יותר מסורתית. ההלכה תופסת אצלי פחות חשיבות. אני חושבת שחילולי השבת האלה מאפיינים בעיקר רווקים, כי שבת הוא יום מאוד משפחתי ולנו הרבה יותר קשה להעביר אותו".

אם תתחתני תחזרי לשמור שבת? 

"אני חושבת שכן. לא בטוח שאקפיד על הדלקת אור במקרר, אבל השבת תהיה מלאה יותר וסביר להניח שלא אזדקק לזה".

יש עוד הנחות הלכתיות שאת עושה לעצמך? 

"אין לי בעיה לשבת במקום לא כשר. אני לא אוכל טרף אבל בהחלט אזמין שם אוכל. גם בענייני כשרות מתפתחות דרגות שמירה — יש כאלה שאוכלים רק במסעדות חלביות, ויש כאלה שיושבים במקומות שהם לא רק חלביים אבל מזמינים מנה חלבית".

את עדיין מגדירה את עצמך כאורתודוקסית? 

"כלפי חוץ אני עדיין דתייה. הקהילה שלי דתית, ואני מניחה שאני בוחרת לחיות כך ממקום של נוחות. להגדיר את עצמי כלא דתייה זה מרגיש מאוד מאיים, במיוחד כשאת גרה בתל אביב וכולם מסביבך חילוניים". 

מקור ראשון