סיפורו ההזוי של המרגל הירושלמי

בקושי שבועיים עברו מאז התפוצצות פרשיית 'המרגל החרדי', ודמותו של יצחק ברגל, כיום שליח על טוסטוס, נחשפת בהדרגה. מהילדות במרוקו דרך השחרור המוקדם מהצבא ועד לניסיון לשכנע את האיראנים לשכור את שירותיו. הפרקליטות טוענת שמדובר בניסיון חמור למגע עם סוכנים זרים. אולם במאה שערים טוענים שזו רק בדיחה: "איזה מידע הוא היה יכול לספר להם? אפילו מידע על הקוגל של שבת הוא לא היה יכול למסור"
שלומי בוכניק
 ביום שני שעבר, בעת הדיון בהארכת מעצרו בבית המשפט המחוזי, השתדל יצחק ברגל להישאר מאופק. לאורך כל הדיון הוא ישב בשקט, סירב לענות על שאלות העיתונאים, כיסה את ראשו בחולצה ונראה אדיש לדיון מסביב. רק רגע אחד הוא התקשה לשתוק - זה קרה כשהעיתונאים שאלו אותו אם הוא שונא את ישראל. ברגל לא הצליח לעצור בעצמו ופשוט הנהן בחיוב.

כשבועיים עברו מאז פרסום החשדות על 'פרשיית ריגול חדשה', וכל הניסיונות לחפש את המניע של יצחק ברגל, חרדי המשתייך לנטורי קרתא שניסה על
פי החשד להציע לשגרירות איראן מידע נגד ישראל, מובילים רק למקום אחד - שנאה קיצונית לישראל. "הוא אף פעם לא דיבר איתנו על כך, אבל לדעתי השנאה שלו למדינה היתה תמיד ידועה ומוחצנת", טוען מכר קרוב של המשפחה.

האג'י בבא בברלין

השתלשלות האירועים, כפי שתוארה בהרחבה בבית המשפט, נראית תמוהה למדי. על פי החשד, לפני כשנתיים וחצי החליט ברגל ליצור קשר עם נציגי איראן בגרמניה ולהציע להם את שירותיו כמרגל נגד ישראל.


את המידע על האיראנים אסף ברגל כשגלש באינטרנט במלון ירושלמי במרכז העיר. ברגל הנלהב בדק באילו מדינות באירופה נמצאות שגרירויות של איראן, וכשהתברר לו שיש שגרירות כזאת בברלין הוא רכש כרטיס טיסה לגרמניה. "מי שמנסה לרגל עושה את זה במלון במרכז השוק שבו כל אחד יכול לראות לאן אתה גולש?", תמה אחד ממכריו. "זה רק מראה לך עד כמה הוא לא מיומן".

ב־16 בינואר 2011 טס ברגל לברלין והגיע למחרת לשגרירות בסביבות השעה 13:00. לפי החשד הוא חזר למעונו בידיים ריקות מכיוון שהשגרירות היתה סגורה. למחרת בבוקר הוא התייצב שוב, פנה לפקיד בכניסה וביקש לשוחח עם נציגי השגרירות.

הפקיד לקח את דרכונו של ברגל, שבא בלבוש חרדי, והוביל אותו למשרד פנימי שבו המתינו שלושה אנשים שאחד מהם הציג את עצמו בשם 'האג'י בבא'. ברגל סיפר לאיראנים שהוא ישראלי שמשתייך לנטורי קרתא ופירט באוזניהם את עיקרי אמונתו. "אפשר להניח שהוא הסביר להם שהוא אינו מאמין במדינת ישראל ושואף להחליף את השלטון הקיים בשלטון לא יהודי", מסביר חבר קרוב.

במהלך השיחה, אחרי שהציע לאסוף עבור האיראנים מודיעין על מדינת ישראל, שאל ברגל איך ייתכן שהם אינם מצליחים להגן על אנשיהם באיראן מהתנקשויות מצד ישראל. אחד האיראנים תהה איך הוא לא מתבייש ללעוג להם בזמן שהוא מבקש מקלט מדיני. על פי החשד, ברגל השיב שהוא אינו מעוניין במקלט מדיני ושהוא אף מוכן לרצוח ציוני.

אחרי מעקב שנמשך שנתיים הצליח השב"כ לעלות על עקבותיו. בחודש שעבר נעצר ברגל ונלקח לחקירה במתקן ביטחוני. "לא ברור מה היתה הדחיפות לעצור אותו, אבל הם השתמשו באיסור המניעה שמאפשר להם למנוע ממנו לראות עורך דין וגבו ממנו הודאה תוך שעות ספורות", מסביר פרקליטו, עו"ד יאיר נהוראי.

לברגל היו אינספור טענות על תנאי מעצרו. "הוא מספר שהיה בצינוק קטן ובתנאים מחפירים. עבור כל אדם, ובמיוחד עבור כאלה שאינם מורגלים במעצרים, מדובר בטראומה שהיתה יכולה לעודד אותו להודות גם אם לא עשה דבר", טוען עו"ד נהוראי.

הדרכון הלובי

יש להדגיש שבניגוד לרמזים שהופיעו בתקשורת, נכון לעכשיו ברגל אינו מואשם בריגול אלא במגע עם סוכן זר, ונראה כי למרות ההמולה התקשורתית איש אינו סבור שהוא גרם נזק כלשהו לביטחון המדינה. "כדי לרגל אתה צריך לשתף פעולה עם מישהו ולעשות את פעולת הריגול, זה לא קרה כאן", מסביר פרקליטו.

נראה שגם בבית המשפט השבוע איש מהנוכחים לא חשש שבאמת נשקפת למדינת ישראל סכנה קיומית כלשהי מיצחק ברגל. עם זאת, פרשייה עם ניחוח של ריגול תמיד מסקרנת את הציבור, וגם בבית המשפט הקפידו לשמור על הרצינות הנדרשת. "מדובר בפעילות משולבת ומורכבת שהצליחה לעקוב אחר תיבת הדואר האלקטרוני של ברגל, להשיג תמונות של מלונות בברלין שבהם התעניין ולשחזר את השיחות היוצאות שלו שעשה לשגרירות האיראנית מטלפונים ציבוריים", הודיעה בבית המשפט בדרמטיות נציגת הפרקליטות.

עו"ד נהוראי ניסה לטעון שההודאה הוצאה מברגל שלא כחוק. "במהלך החקירה שעבר מרשי בשב"כ הובהר לו שאין לו סיכוי לראות עורך דין, וכך נגבתה ממנו ההודאה. זו תמיד הבעיה בחקירות בשב"כ. הם יכולים לסכם שלוש שעות חקירה בשתי שורות", הוא טוען. "יצחק ברגל הרגיש כמו האסיר איקס, ולכן אין לקבל את הודאתו שנגבתה בניגוד לחוק".

כדי לחזק את טענותיו מספר נהוראי שאף על פי שברגל הודה שש פעמים באישומים נגדו, הוא נכשל בבדיקת הפוליגרף שעבר כדי לברר את אמינות הודאתו. "כל בקשתנו היא שהוא יעבור בדיקה פסיכיאטרית שתקבע את מצבו ותאבחן אם הוא כשיר לעמוד לדין. הוא מעולם לא עבר בדיקה פסיכיאטרית ולאור התנהגותו נראה שהוא בהחלט צריך לעבור בדיקה כזאת".

במהלך הדיון התברר שאין זו הפעם הראשונה שברגל יוצר קשר עם שגרירות זרה. כבר לפני שני עשורים הוא ניסה לבוא במגע עם שגרירות של לוב באירופה וביקש לקבל דרכון לובי. גם שם תוכניתו לא הושלמה לאחר שהשגרירות דחתה את בקשתו. "אינני יודע מה היתה כוונתו. אולי הוא חשב ששם חייו יהיו טובים יותר", משער נהוראי.

לא התקבל

ברגל (47) אמנם משתייך לנטורי קרתא, אך נולד דווקא במרוקו. הוא בן אמצעי, עם אחות גדולה ואח קטן שנולד בארץ, בן למשפחה מסורתית מרחובות שאיש מבניה לא הסכים לדבר השבוע. "כל אחד מהאחים גר כיום בעיר אחרת. יצחק מתגורר בירושלים, אחותו נשארה ברחובות ואחיו בפתח תקווה", מסביר מקורב למשפחה.

המשפחה עלתה לישראל כשיצחק היה בן שש, ונראה היה שהוא מתקשה להסתגל למסגרות. "כשאמו דיברה השבוע עם עורך הדין היא סיפרה לו שבנה ברח מהבית כשהיה צעיר ותמיד היה ילד שובב, ואף קצת מעבר לכך", מסביר מכר של המשפחה.

הפעם הראשונה שברגל התייאש ממסגרת היתה במהלך השירות הצבאי שלו. "מהר מאוד החלו לצוץ בעיות עם הצבא ואחרי מאמצים גדולים הוא שוחרר משירות על אי־התאמה", מסביר המכר.

כעבור תקופה קצרה של לבטים והיסוסים החליט ברגל לחזור בתשובה, ולפני קצת יותר מעשרים שנה הצטרף לזרם של נטורי קרתא במאה שערים, אלא שששם היו שמיהרו השבוע להביע הסתייגות. "הוא מזדהה עם נטורי קרתא בערך כמו שאני קרוב לנפתלי בנט בדיעותיי הדתיות והפוליטיות. פשוט מדובר במקום היחיד שקיבל את ילדיו לתלמוד התורה שלהם", טען למשל באזנינו קמב"ץ העדה החרדית יואליש קרויס.

לאחר חזרתו בתשובה הכיר ברגל את איריס, עולה חדשה מרומניה שמבוגרת ממנו בשנתיים, והשניים התחתנו בראשית שנות ה־90. "גם לה יש אחות אחת שגרה רחוק, ונראה היה שמה שהשאיר אותם יחד היתה בעיקר התלות ההדדית ביניהם", מספר מכר של בני הזוג.

גם אחרי נישואיו וחזרתו בתשובה מיעט ברגל לבלות בבית המדרש. "הוא שאל אותי תמיד שאלות הלכתיות בסיסיות, אבל המשיך לעבוד לפרנסת משפחתו. מדי בוקר הוא היה עושה שליחויותיו על הטוסטוס, ויחסית לאחרים בקהילה הוא דווקא התפרנס לא רע", מספר חבר של המשפחה.

אף שכותרות העיתונים זעקו שמדובר במרגל הראשון ממאה שערים, האמת היא שברגל מתגורר בכלל בבית צנוע ברחוב שמואל הנביא. "נראה ש'המרגל משמואל הנביא' מוכר פחות עיתונים מאשר 'המרגל ממאה שערים', אבל גם מקום מגוריו הקשה עליו להשתלב בנטורי קרתא, שחיים כולם באזור מאה שערים. מקום מגוריו הוא עוד סיבה לכך שברגל פחות מקובל בקרב חבריו".

היה מרתק לצפות השבוע בהתנהגותה של אשת החשוד בבית המשפט המחוזי. היא הגיעה למתחם כשעה לפני תחילת הדיון, התיישבה על הספסל והחלה לקרוא פרקי תהילים בשקט. כעבור שעה בדיוק, כשהחל הדיון באולם והצלמים התנפלו על בעלה, היא אפילו לא הרימה לעברו את ראשה, אלא פשוט המשיכה לקרוא תהילים עד תום הדיון. "הוא התקשר אלי ביום שישי כדי לשאול איך אני מתמודדת ומאז הוא לא התקשר יותר", סיפרה בקצרה לאחד מראשי הקהילה ומיהרה לעזוב את המקום.

שישה ילדים יש ליצחק ולאיריס ברגל - שלושה בנים ושלוש בנות. "כולם יצאו תלמידים למופת וילדים מנומסים וטובים", סיפרו השבוע גורמי חינוך בקהילה. "האם הקפידה להישאר בבית והילדים לא יצאו מהבית אחרי חמש", מספר מכר של המשפחה.

סרבן השידוכים

בקהילה מספרים שמאז שאביהם נעצר הילדים מקפידים להגיע לבית הכנסת אפילו יותר מהרגיל. "בתקופה האחרונה הם מגיעים לכל הדרשות ונשארים עד סוף התפילה".

בתו הבכורה של החשוד הגיעה לפרקה לפני שנתיים וחיפשה מאז שידוך ראוי שיתאים להשכלתה. "מבחינתה זה היה סיוט. כל שידוך שנמצא לה, טוב ככל שיהיה, אביה מצא סיבות לדחות אותו. בפעם האחרונה הוא קבע שהשם של המיועד איננו מוצא חן בעיניו, אז חיפשנו שם של רב גדול ואמרנו לו שזהו שמו האמיתי, רק כדי שיסכים כבר לשידוך. ובאמת זו היתה הדרך ששכנעה אותו. בלי לפגוע בחתן, אין לנו ספק שבחורה מוצלחת כמוה נאלצה להתפשר בגלל אביה", אומר אחד מבני הקהילה.

החתונה, שנועדה להתקיים בחודש אלול, נדחתה בעקבות הנסיבות לחודש חשוון. "ועדיין, ביום שישי, מהכלא, הוא התקשר אלי כדי לוודא שבתו ובעלה המיועד לא יישארו אחרי החתונה בבית ההורים ושיתחילו כבר לחפש דירה. אמרתי לו שהוא משוגע וניתקתי לו את הטלפון בפנים", מספר אחד מהמוציאים לפועל של השידוך.

בקהילה החליטו להירתם לעזרת למשפחה כדי שתשרוד את התקופה הקשה מבחינה כלכלית. "לפני שבת סיפר לנו אחד הבנים שחסרים להם חלק מהמצרכים לשבת. מיד מיהרנו לעשות מגבית, רכשנו להם מוצרים לשבת וגם השגנו להם 1,200 שקל למחיה. אצלנו לא נותנים לאף משפחה להתמוטט בגלל המצב הכלכלי. הילדים המסכנים לא עשו שום דבר רע".
בגלל מרגל שלומיאל

"שלום, כאן שגרירות איראן?" - כן. - "אני חרדי ישראלי שרוצה לרגל עבורכם" - נהדר. תוכל למסור לנו מידע בתחום הצבא? - "לא שירתי בצבא". - אולי בתחום התעשייה. איפה אתה עובד? - "אני לא עובד". - אולי תלמד אותנו על שיטת המיסוי? - "אני לא משלם מסים". - ומה לגבי חינוך? - "אני לא לומד את החינוך הציוני וגם לא קונה את הכשרות שלהם". - ומה בנוגע לתרבות? - "חלילה. זו תועבה". - טוב, תודה. רואה את הדלת בקצה המסדרון? זו שגרירות צפון קוריאה. נסה שם. (מתוך בדיחה שרצה במאה שערים )

הרחוב החרדי היה הראשון ששמע על הפרשייה, עוד לפני שהגיעה לכלי התקשורת. כבר בשבוע שעבר פורסמו במאה שערים פשקווילים זועמים על יהודי שנכלא על לא עוול בכפו. "לכל הקהילה היה ברור שמדובר בפעיל שנכלא בנושא החרד"קים, אחרי שנתגלה מי נעצר ובאיזה עוון, הסיכוי למחאה המונית נגוז לחלוטין", מסביר קרויס.

שני פלגים עיקריים יש לנטורי קרתא בישראל - הזרם המתון 'תורה ויראה' והזרם הקיצוני יותר 'אוהל שרה', שהתפלג ממנו על רקע אידיאולוגי (ראו במסגרת). "אין שום יחסים בין הקבוצות. כשמישהו מאוהל שרה רואה ברחוב מישהו מתורה ויראה הוא חוצה את הכביש ולהיפך", מסביר קרויס. "יש תחרות בין הפלגים בכל נושא, משאלות אידיאולוגיות כמו שיתוף פעולה עם אויבי ישראל ועד לבתי ספר שונים ולעיתון שכל פלג מוציא".

השבוע נרשמה תמימות דעים נדירה בין שני הפלגים בעניינו של יצחק ברגל, שהשתייך דווקא לפלג המתון יחסית של תורה ויראה. "מדובר בתמהוני שכלל איננו מייצג את נטורי קרתא. רובם לקחו את הסיפור אפילו בהומור. אנחנו נגד השלטון הישראלי אבל לא נגד עם ישראל. נראה למישהו שנעשה משהו שיפגע בעם היהודי?", מסביר פעיל השטח החרדי יוסף קרויזר.

ברגל לא לקח חלק פעיל בחיי הקהילה ובוודאי לא בלט מבחינה אידיאולוגית. "רוב ימי השבוע איש לא ראה אותו או את בני משפחתו. בשבתות הוא היה מגיע להתפלל אצלנו ותמיד חשנו שמדובר בטיפוס מוזר למדי. הוא בקושי תקשר עם הסביבה ומעולם לא היה אחד משלנו", מסביר בכיר בקהילה.

לטענת חבריו, איש מהם לא ידע על נסיעותיו לברלין. "ואם הוא נסע, אז מה? איזה מידע הוא היה יכול לספר להם? אפילו מידע על הקוגל של שבת הוא לא היה יכול למסור. מדובר באדם שאין לו ידע על כלום",
התחושה היא שלא מעט מבני הקהילה יכלו לפעול בצורה דומה.

"זה ממש לא נכון. מדובר בקהילה קטנה מאוד שכל מה שמעניין אותה זה שמירת תורה ומצוות. גם אם יראו את הציוני הכי הגדול נתקע וזקוק לעזרה, הם יעזרו לו בלי היסוס. אין לנו כלום נגד הציונים - רק נגד המשטר הציוני".

ביום רביעי שעבר הוארך שוב מעצרו של ברגל, הפעם עד תום ההליכים. בפעם הראשונה הותר לפרסום גם שמו. נראה שרק הבדיקה הפסיכיאטרית שתממן משפחתו תקבע אם הוא יידון לתקופת מאסר ארוכה או ישוחרר בשל חוסר כשירות לעמוד לדין.