שבעה מקרי התאבדות בתוך שנה וחצי ניצבים בלב דיון רגיש בקהילת החרדים לשעבר. מנכ"ל העמותה ליוצאים לשאלה: "אסור שזה יהפוך לגל"
· 06.01.2014
· 10:24
בית ההלוויות שמגר לא זר לקבוצה הזאת. רק ביום חמישי האחרון באו לכאן עשרות חברים בקהילת היוצאים בשאלה, ללוות למנוחות את אחד מבני החבורה שהתאבד, מ', ואתמול הם שבו ותפסו את מקומותיהם סביב אלונקה דוממת. הפעם הונחה עליה א', חברה אחרת שהתאבדה. שני המנוחים היו בשנות ה–20 לחייהם.
מבית ההלוויות הזה, שהאירוניה נעצה אותו בלב לבה של שכונה חרדית ירושלמית, כבר יצאו לדרכם האחרונה כמה וכמה צעירים שדווקא בחרו לעזוב את החרדיות. לפי ארגונים התומכים ביוצאים לשאלה, בתוך כשנה וחצי לא פחות משבעה צעירים שלחו יד בנפשם. השביעית, א', לא היתה חרדית. היא באה מבית דתי־לאומי בשכונת קטמון בירושלים, ורק לאחר גירושיה קשרה את גורלה עם קבוצות של חרדים יוצאים בשאלה.
בניגוד לחבריה החדשים, היא מעולם לא נודתה ממשפחתה, להיפך. היא התגוררה בסמוך להוריה, והם תמכו בה ובמאמציה לגדל את בתה הפעוטה מנישואיה. את בן זוגה השני, לאחר גירושיה, היא איבדה בנסיבות שעליהן אף התראיינה בשעתו לעיתון "הארץ". בן הזוג הצעיר, שגדל בחסידות גור, התאבד לפני שנה וחצי בביתו משאיפת גז בישול. א', צעירה שברירית וחייכנית, הפכה עוד קודם לכן לשותפה מלאה בקהילת היוצאים בשאלה החרדים. כעת היא בחרה לסיים את חייה הקצרים, מותירה מאחוריה את הוריה, אחיה, ואת בתה הפעוטה כבת שלוש.
שני המקרים האחרונים מטלטלים את קהילת היוצאים לשאלה, המונה מאות חברים פעילים. בתוך הקבוצה הזאת הקשרים הדוקים, לעתים קרובות כתחליף למשפחות שאיבדו. התחושה שהם שייכים לקהילה אחת גדולה התחזקה בשנים האחרונות הודות לקבוצות סגורות בפייסבוק ופורומים באינטרנט שרובם פועלים באופן עצמאי ומקצתם קשורים לעמותות כמו הל"ל (האגודה ליוצאים לשאלה). שלושה משבעת המתאבדים היו חברי הל"ל.
גם מ'וגם א' (על אף הרקע השונה שלה) הסתייעו בידי הל"ל, ומנכ"ל העמותה יאיר הס אומר, כי לרשימת החברים – המונה כ-450 חברים רשומים – מצטרפים כ-20 חברים חדשים מדי חודש, כולם באים מהחברה החרדית. "שבעה חברים בתוך שנה וחצי זה אסון קשה בשביל קהילה קטנה כמו שלנו", אמר הס, "אבל לא בטוח שיש עלייה. היום הקבוצה שלנו גדלה במהירות, ובמקביל כולם יודעים מה קורה לכולם בזכות הרשתות החברתיות".
כמו במקרים אחרים, ההתאבדויות האחרונות לוו בהתכנסויות אבל ספונטניות והקמת קבוצות פייסבוק מיוחדות בהן החברים מגיבים ומעלים דברי הספד.
בתוך הקבוצות עצמן, יש כבר מי שמנסה לצנן את התגובה. כמה מהפעילים המבוגרים יותר חוששים, כי ככל שההספדים יגברו, יגבר גם הסיכוי לגל של מעשים נואשים מצד חברים צעירים שממילא נחשבים אובדניים. הס מעריך את מספרם בכ-20 כאלה. "המטרה שלי עכשיו היא למנוע מהדבר הזה להפוך לגל", אמר. בעת הפגישה אתו אתמול, הוא הוזעק לטפל בצעירה בת 21 שהעלתה סטטוסים מאיימים לפייסבוק.
פעמיים בשבוע שעבר עמד הס בסיטואציה המזוויעה שבה ידוע לו על צעיר המאיים להתאבד, פעמיים עמד חסר אונים. שניים סיימו את חייהם, שניים אחרים כנראה ניצלו.
בפעם הראשונה זה היה עם מ', צעיר שגדל בבית ליטאי ונטיותיו האובדניות היו ידועות לחברי הל"ל ולפסיכולוגים המתנדבים שלה. הס, שהיה בקשר הדוק עם מ', הצליח לשכנע אותו להיכנס לאשפוז יום במרכז פסיכיאטרי בנתניה. בלי קשר לטיפול, ביום שלישי שעבר הגיע מ'למסיבת אירוסין של אחיו בירושלים, כנראה מבלי שהוזמן. אחד מקרובי המשפחה סיפר להס, כי אחיו של מ'התעלמו ממנו במופגן. למחרת, בדרך חזרה מהטיפול בנתניה לירושלים, מ'עצר ברמת גן, טיפס על מנוף באתר בנייה וקפץ אל מותו. הס קיבל דיווח על היעדרותו, והמסרים ששלח למ', בהם תחנונים "תראה סימן חיים", לא נענו.
ביום חמישי, יום הלווייתו של מ', הס קיבל דיווח מטריד אחר. פסיכולוג מתנדב של העמותה סיפר על בחור צעיר נוסף שמאיים להתאבד באופן קבוצתי עם עוד שתי חברות. נראה שהשלושה לא הכירו את מ'באופן אישי, אבל הושפעו ממותו. חבריה של א'סיפרו ל"הארץ"כי היא התעסקה בלי הרף באפשרות של התאבדות, ואף הצהירה "הבא בתור שמתאבד, אני אחריו".
הס התקשר לצעיר, ודאג שיתארח לסוף השבוע בדירת אחד החברים הוותיקים. לאחר מכן התפנה לטפל בשתיים האחרות – א'וחברתה הטובה, פנינה (שם בדוי) חרדית לשעבר, אם לשלושה ילדים. האחרונה סיפרה לו כי היא וא'יעשו את סוף השבוע בנפרד, וכי כל אחת מהן מתכוונת להתארח אצל חברים שהיא נקבה בשמותיהם. הס השתכנע, אבל בלילה שבין שישי לשבת, בסביבות השעה אחת, התקשרה א'להס, לאחר שהיא ופנינה שכרו חדר בבית מלון בתל אביב, והזעיקה אותו מירושלים. לדבריו, הן סירבו להגיד לו באיזה מלון מדובר, אבל חבריהן בפייסבוק יכולים היו לצפות בתצלומים מתוך החדר שא'העלתה במשך הערב.
הס יצא לדרך, במהירות מירושלים לכיוון תל אביב, ובינתיים התקשר למשטרה למסור את מספרי הטלפון של השתיים לאיכון המכשירים. לדבריו, רק באמצע הדרך הוא קיבל מהן מידע כי הן בשרתון, ועדכן במידע את המשטרה. עוד לפני שהספיקו הוא והשוטרים להגיע למלון, פנינה התקשרה אליו וסיפרה כי א'קפצה. הס סבור, כי פנינה לא התכוונה להתאבד, וכי התאבדותה של א'היתה בלתי נמנעת. הוא מפרש את העובדה שא'הסכימה לשוחח איתו במהלך הדרך, כניסיון להציל את חיי פנינה, ולא את חייה שלה.
"אנשים שואלים אותי מה שלומי, אני מסרב לענות", הוא אומר. "אני לא עונה, ולא חושב על השאלה האם יכולתי לעשות יותר טוב או פחות טוב. המטרה שלנו עכשיו, עם מעט המשאבים שיש לנו, שכוללים רק שני עובדים סוציאליים בשכר ועוד מתנדבים, היא למנוע גל". חבר אחר בקהילת היוצאים סבור כי על המבוגרים שבחבורה לאמץ גישה שונה מאשר בעבר. "המתאבדים הם לא גיבורים, אנחנו צריכים להיזהר עכשיו מערבי זיכרון", אמר, "הדבר הדחוף ביותר הוא לחזור לשגרה, אחרת זו מחלה מדבקת".