בשיתוף פעולה נדיר בין העולם החרדי לעולם הישיבות הציוני-דתי, הוגשה עתירה דחופה לבג“ץ נגד החלטתו להפסיק את העברת המלגות לאברכים: ”בעיה סבוכה לא פותרים ב‘זבנג וגמרנו‘“
יונתן אוריך ומנדי גרוזמןהישיבות הציוניות-דתיות מצטרפות היום (א‘) לעתירת הישיבות החרדיות - נגד החלטת בג“ץ על הפסקת העברת המלגות לאברכים. העתירה הוגשה על ידי איגוד הישיבות הגבוהות הציוניות, יחד עם איגוד ישיבות ההסדר, נגד צו הביניים האוסר על המדינה להעביר כספים לישיבות שתלמידיהן היו אמורים להתגייס החל מאוגוסט 2013, ולא התייצבו בלשכת הגיוס.
העותרים טענו כי החלטה בג“ץ התנהלה ”מעל ראשם של מי שבעניינם היא עוסקת ושהם הנפגעים הישירים והמידיים מקבלת הסעד שנתבקש בגדרה, בניגוד מוחלט לכל ההלכות הפסוקות והפשוטות שיצאו מתחת ידיו של בית משפט זה ובניגוד לכל אמת מידה של צדק ושל שכל ישר“.
הישיבות הציוניות טענו כי הן ”נפגעות באופן ישיר, מיידי וקשה מהחלטת בית המשפט“, שכן המוסדות מוגדרים ”מוסדות תורניים“ במבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד החינוך במוסדות תורניים - לימוד ופעולות, וחלק לא מבוטל מתקציבן מבוסס על התמיכות הממשלתיות האמורות.
בעתירה, הדגישו בישיבות הציוניות כי אחוז הגיוס לצה“ל בקרב תלמידיהן עומד על 86%, נוסף על אחוז המיצוי הקרבי העומד על 74% - שני הנתונים הללו גבוהים מהנתונים בכלל החברה הישראלית. ”על רקע הנתונים הללו דומה כי קשה לחלוק על הלגיטימיות של הישיבות הגבוהות הציוניות ועל האיזון הראוי המתקיים בציונות הדתית בכלל בין ערך השירות הצבאי לערך לימוד התורה, ואולם, על אף האמור ההחלטה האמורה חלה גם עליהן באופן גורף ופוגעת בהן באופן אנוש“, נכתב בעתירה, בה הובהר כי ”למרבה האבסורד, גם בישיבות ההסדר פוגעת ההחלטה וגם מהן נשלל חלק מן התקציב“.
לגופה של הכרעת בית המשפט, בדבר הפסקת התקציב כדי ללחוץ על הכנסת לקדם את החקיקה הנוגעת לגיוס חרדים, טענו העותרים כי מדובר ב“קיצור דרך“ מיותר - המבקש לפתור סוגיה חברתית ארוכת שנים. ”לעותרים אצה הדרך לפתרון מהיר, בשיטת 'זבנג וגמרנו', גם במחיר קרע וחלילה אף מלחמת אחים“, נכתב בעתירה, ”דא עקא, שכל בר דעת מבין שסוגיות ציבוריות טעונות וארוכות שנים לא פותרים באבחת חרב קהה וחסרת הבחנה“.
”אכן, בדיקטטורה ניתן היה לגמור את זה ברגע אחד, בהחלטה אחת. אבל אנחנו לא חיים ולא רוצים לחיות בדיקטטורה אלא במדינה דמוקרטית, ובמדינה דמוקרטית תהליכים כאלה לוקחים זמן, ובצדק. דמוקרטיה היא משטר של הסכמות חברתיות שהשגתן כרוכה בליבון יסודי ואיטי, אך אחראי“, כתבו העותרים
