אם השם לא ישמור עיר שווא שקד שומר

אם שני ערבים חטפו שלש נערים כולל התגדות קשה מצד אחד מהם
ומצלמות האזור תיעדו
ואברך מביתר גם עקב אחריהם
והקלטה אם שמע של יריות
ורק שבועיים וחצי קבוצת בית ספר (לא חיילים) מצאו אותם
מתי ואייפה יהיה חטיפה הבאה

אין לנו אלה לסמוך על אבינו שבשמים.

הארץ: הפתעת החוטפים, הפרסה והממצאים במכונית השרופה: כך בוצעה החטיפה
לפי החקירה, הנערים נרצחו זמן קצר לאחר החטיפה. האזנה להקלטת השיחה למוקד 100 העלתה את האפשרות שרעשים שנשמעים בה הם יריות מטווח קצר

עמוס הראל, יניב קובוביץ'
01.07.2014 עודכן ב- 00:26
    88
גילוי גופותיהם של שלושת הנערים החטופים אמש מאפשר כעת פרסום פרטים שנאספו לאורך 18 ימי הפרשה – ושהתקשורת היתה מנועה מלפרסמם מתוקף צווי איסור פרסום והנחיות הצנזורה הצבאית. מציאת הגופות מאמתת את ההערכה המוקדמת: נראה שהנערים נרצחו זמן קצר לאחר החטיפה. המחדל של מוקד החירום המשטרתי הביא לעיכוב בפענוח הפרשה ואיפשר כנראה את בריחתם של החוטפים. ספק רב אם היה בפעולה אפקטיבית יותר של אנשי המוקד כדי להציל את הנערים עצמם.

רוב פרטי החקירה נאספו כבר בימים הראשונים שלאחר החטיפה. החקירה הסתמכה הן על הזירה שבה נמצא הרכב השרוף והן על שורה ארוכה של פרטי מידע, שאספו בעיקר השב"כ אך גם גופי מודיעין אחרים, ובהם אמ"ן וגורמי משטרה. הפרטים הללו לא איפשרו, עד אמש, את איתור החטופים. הגופות נמצאו לבסוף באמצעות סריקה שיטתית, מאומצת של האזור שבו העריך השב"כ כי הן הושארו.

את מה שלא עשה המודיעין, עשתה לבסוף עבודת הרגליים, באיתור המקום המדויק שבו הוטלו הגופות, כשלושה קילומטרים ממערב לחלחול. מהדיווח הראשוני מהשטח אמש עולה כי הגופות הוסתרו רק באופן חלקי, כנראה משום שהחוטפים ביקשו להסתלק מהמקום בחיפזון.

מהחקירה עולה כי שלושת הנערים המתינו בטרמפיאדה ליד כפר עציון סביב השעה עשר בלילה. נפתלי פרנקל וגיל־עד שער באו מהישיבה התיכונית הסמוכה בגוש עציון. אייל
יפרח נסע מישיבת שבי חברון שבה למד והצטרף לשניים בטרמפיאדה. השלושה המתינו בטרמפיאדה לכיוון מערב, לעבר עמק האלה והקו הירוק. זו הדרך לבתיהם של יפרח
באלעד ופרנקל ביישוב נוף־איילון. נראה ששער התכוון לנסוע לאזור מודיעין ומשם להמשיך לביתו בהתנחלות טלמון, ממערב לרמאללה.

שני החוטפים, מרוואן קוואסמה ועאמר אבו־עיישה, הגיעו לטרמפיאדה במכונית מכיוון חברון. הם נסעו ברכב מסוג יונדאי. שלושת הנערים עלו למושב האחורי של הרכב, שהמשיך בנסיעתו מערבה. אולם, זמן קצר לאחר מכן שינתה המכונית את מסלולה וכנראה עשתה פניית פרסה, בחזרה לכיוון הגדה. בשעה 22:25, טלפן אחד החטופים למוקד המשטרתי של מחוז ש"י ולחש "חטפו אותי". האזנה להקלטת השיחה מצמררת. הלחישה של הנער אמנם חלשה, אך נשמעת בבירור. האזנה חוזרת להקלטה בשלבים מאוחרים יותר, כשתמונת המצב כבר התבהרה, העלתה את האפשרות כי רעשים עזים שנשמעים בה הם למעשה יריות מטווח קצר.

אלא שברגעים הראשונים לחטיפה הפנה המוקדן את תשומת לבם של האחראים עליו ושני אלה, לאחר שמיעה חוזרת של הקלטת, הגיעו למסקנה שמדובר בהתרעת שווא או במתיחה. אנשי המוקד התקשרו שמונה פעמים לטלפון הנייד של שער, אבל לא נענו. הם לא טרחו לבדוק למי שייך הטלפון והאם אבד הקשר עמו. כך אבדו לכוחות הביטחון כחמש שעות יקרות, עד שאביו של שער בא מטלמון לתחנת המשטרה במודיעין סביב השעה שלוש וחצי לפנות בוקר למחרת ודיווח על היעדרותו. גם אחר כך, לא החלו חיפושים של ממש בידי צה"ל והמשטרה לפני השעה שמונה בבוקר, יום שישי.