מהלכי הבזק של ברקת לציבור החרדי

הכשרת גנים פיראטיים, הקמת מרכז בוטני ללימודי המצוות והקצאת מגרשים למגזר. החרדים מרוצים מהתנהלותו של ראש העירייה והרצון להציב מולו מועמד מהמגזר, כך נראה, הולך ופוחת
ציפי מלכוב, משה הלר
 חמישה חודשים בדיוק לפני הבחירות לראשות העירייה, נראה כי צמד המילים שמתארות יותר מכל את המתרחש סביב לשכת ראש העירייה הן חוסר ודאות. החרדים עדיין רחוקים מלהעמיד מועמד שיוכל לסכן את שלטונו של ראש העירייה ניר ברקת, ובימים אלה הם עסוקים בעיקר במריבות פנימיות. מועמדים חילוניים נוספים, מלבד פפה אללו ממרצ, לא נראים באופק, למרות אינסוף דיבורים על רצון להעמיד חלופה לברקת.

וראש העירייה עצמו? הוא שרוי בערפל באשר לעתיד להתרחש בחמשת החודשים הקרובים. כך או כך, החרדים בעיר די מרוצים, בעקבות סדרת מהלכים שקידמה לאחרונה העירייה, כשהמרוויח הגדול היה הציבור החרדי.

לבד זה טוב?

בסביבתו של ברקת טוענים כי הפחד הגדול במטה הבחירות שלו הוא מ'אפקט נתניהו' - שלפיו רוב החילונים יאמינו שברקת יהיה ראש העירייה הבא ולא ייצאו להצביע. בשבוע שעבר השיק ברקת באופן רשמי את הקמפיין שלו, באירוע חניכת מטה הבחירות הרשמי, אך נראה שהפעילות הפוליטית שלו לקראת ההליכה לקלפי החלה כבר לפני זמן רב. העובדה שהוא לא רץ ברשימה מפלגתית אלא ברשימה עצמאית נתנה לו יתרון ברור בבחירות הקודמות ובהקמת הקואליציה הרחבה שלו.

 
אולם כבר לפני הבחירות לכנסת הודיע ברקת במסיבת עיתונאים כי הוא תומך בליכוד־ביתנו ובבנימין נתניהו לראשות הממשלה. המהלך היה ברור לפוליטיקאים ותיקים בכיכר ספרא: איתות ברור ללשכת ראש הממשלה במטרה להשיג את תמיכת נתניהו במירוץ של ברקת לראשות העירייה. ואף יותר מזה, לקבל הצהרה מנתניהו שהליכוד־ביתנו אינו מתכוון להריץ מועמד מטעמו לראשות העירייה. זאת על רקע העובדה שאביגדור ליברמן, חברו הקרוב של אריה דרעי ומראשי המפלגה, ידאג לקדם את מועמדות דרעי לראשות העירייה ולתת לו את תמיכת הסניף.

החשש הגדול בסביבתו של ברקת הוא שהחרדים מכינים לו הפתעה במערכת הבחירות הקרובה. גם אם הם לא מודיעים כרגע על מועמד מטעמם, הם בודקים את
השטח וביום פקודה יציבו מועמד שלא זקוק לקמפיין רחב מדי וארוך, שכן דפוסי ההצבעה של החרדים בעיר ברורים: הרבנים מורים להם למי להצביע והם מתייצבים בקלפיות. השאלה הגדולה היא אם באמת כדאי להם להציב מועמד מול ברקת? יש לפחות ארבע דוגמאות שונות למהלכים שהעירייה מקדמת לטובת החרדים בחודש האחרון. האחרונה היא האישור שנתנה ועדת המכרזים העירונית להקמתו של מרכז בוטני פדגוגי ללימודי המצוות התלויות בארץ ישראל - מצוות שעל פי ההלכה אפשר לקיימן רק על אדמת ארץ ישראל - בעלות של לא פחות משני מיליון שקל.
במקביל החל לאחרונה המהלך להכשרת גנים פיראטיים, שמתנהלים בבתים פרטיים וחלקם הגדול חרדיים, ולהקצות מגרשים לבניית מוסדות חרדיים ברמת שרת.

גולת הכותרת היתה כשהעירייה אישרה מסירת מבנה בשכונת רמות לעמותת 'תפארת משה בצלאל' מחסידות גור, שביצעה עבירות בנייה חמורות. הראשונה שהעבירה ביקורת על המהלך היתה מבקרת העירייה, מלכה דרור, שתקפה בחריפות את ההקצאה. זמן קצר לפני שהנושא קיבל את אישורה של מועצת העירייה העבירה המבקרת לברקת פנייה ודרשה שישקול את ה'הסדרה'. אלא שלמרות דרישת המבקרת ההקצאה אושרה, כשהמרוויחים הגדולים הם שוב החרדים.

גורם מרכזי בעיר, שפועל כבר שנים להשיג עבור התושבים אישורי בנייה מהעירייה, יצא גם הוא נגד המהלך ואמר כי אילו היה מדובר בבקשה של אדם פרטי העירייה לא היתה מזדרזת כל כך לאשר אותה. "לתושב הפרטי היה לוקח לפחות שנתיים כדי להשיג את אישור העירייה לתוספת של 400 מ"ר", הוא אומר.

אז האם באמת כדאי לחרדים להציב מועמד מול ברקת? גורמים חרדיים בעירייה, שמעדיפים לא לדבר בשמם בגלל שיקולי בחירות, ציינו השבוע בסיפוק: "אנחנו מאוד מרוצים מההתנהלות של ברקת. המהלכים האחרונים שלו מראים בפירוש שהוא טוב למגזר".

הבלגן החרדי

אולם האידיליה ביחסים שבין ברקת לחרדים יכולה להשתנות אם הם יצליחו לגבש מועמד ראוי ומוסכם על כולם שיצליח לסחוף אחריו את המגזר. אלא שבשלב הזה נראה כי החרדים עסוקים הרבה יותר במריבות פנימיות ופחות בבחירות לראשות העירייה, והמועמד החרדי היחיד שכבר גישש את חזרתו לפוליטיקה, ראש העירייה הקודם אורי לופוליאנסקי, נמצא כרגע במאבק משפטי כנאשם במשפט הולילנד.


בהיעדר מועמד רציני באופק, החרדים נתלים בעוגן המרכזי שלהם בתקופה האחרונה - ראש העירייה לשעבר לופוליאנסקי. עם זאת, הפרשן החרדי משה גלסנר טוען שלסיעות החרדיות אין אינטרס ברור להריץ מועמד כיוון שברקת לא היה כל כך רע עבור הציבור החרדי. לדבריו, לופוליאנסקי נתפס כמועמד עצמאי ולא ירוץ מטעם דגל התורה למרות הניסיון לשייך אותו לסיעה. "בימים שאורי לא היה ראש העירייה הוא לא הגיע לאירועים פוליטיים של 'דגל' או היה שותף להם", אומר גלסנר. "גם כשהיה ראש העירייה, כביכול מטעמם, הוא לא היה פעיל כל כך. הוא יותר איש 'יד שרה' שמחובר לקהלים גדולים מאשר איש 'דגל התורה' שמשרת את הסקטור החרדי אשכנזי".

עוגן אחר, אריה דרעי, ירד מהפרק לפני כשבועיים, כאשר הרב עובדיה יוסף החליט כי יהיה יו"ר סיעת ש"ס. בעקבות החלטה זו עלה שמו של אלי ישי כמועמד אפשרי לראשות עיריית ירושלים, אלא שנראה כי אופציה זו לא תצא אל הפועל. כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"ידיעות ירושלים", בסביבתו של ישי ערכו לאחרונה סקרים וגילו כי בשלב זה השר לשעבר נמצא במקום האחרון, אחרי יצחק פינדרוס, סגן ראש העירייה מטעם יהדות התורה וברקת.

מקורבי לופוליאנסקי מסבירים שמועמדותו תלויה בהכרעת בית המשפט בפרשת הולילנד, שבה הוא מואשם בלקיחת שוחד. בינתיים אין כל חדש בנוגע למשפט, אך אם הוא יזוכה בחודשים הקרובים, או יורשע בסעיפים שאין בהם קלון, הוא יוכל להתמודד. מבחינת לוח הזמנים העומד בפני לופוליאנסקי - הוא יוכל להגיש את מועמדותו עד 35 ימים לפני מועד הבחירות שנקבע ל־22 באוקטובר, כך שעדיין יש לו עוד כמה חודשים.
 

שסע במפלגה

בתוך המפלגות החרדיות עצמן המצב סבוך. מצבה של יהדות התורה הוא החמור ביותר. שם עדיין לא הצליחו למצוא מועמד מטעמם שיתמודד מול ברקת ועסוקים בעיקר במריבות על ה'זכות' לתפוס את התיק השני בחשיבותו.

"אין ספק שזה מצב בעייתי, שאין לנו קלפים כמעט", אומר בכיר ביהדות התורה. "מצד שני, ראש העירייה לא יודע מה יצוץ מולו פתאום. הנזק פחות נוגע לציבור החרדי, שייצא להצביע גם אם הרבנים יודיעו חודש לפני. הנזק הגדול הוא כלפי החילונים, שצריך לשווק להם מועמד חרדי".

עיקר הסכסוך ניטש בין סיעת דגל התורה לאגודת ישראל, שמרכיבות את יהדות התורה. לפני כעשור נחתם הסכם רוטציה בין שתי הסיעות הללו על חלוקת המועמדים מטעמן לראשות העירייה. לפי ההסכם, בכל מערכת בחירות ירוץ נציג מסיעה אחת לראשות העירייה והסיעה השנייה תקבל את התפקיד השני בחשיבותו. בבחירות הקרובות אמורה דגל התורה להגיש מועמד לראשות העירייה, אלא שכעת מנהל הסניף יצחק ברנר דורש להשאיר את התיק הבכיר במועצה בידיהם, גם אם לבסוף הם לא יציגו מועמד.

חבר המועצה יוסי דייטש מאגודת ישראל טען לאחרונה בתקשורת החרדית שהעיסוק בנושא התפקידים מיותר כיוון שלדעתו לופוליאנסקי יתמודד לבסוף מול ברקת. "למה אנחנו צריכים לחשוב ולדבר על מה שיהיה אם דגל התורה לא תציב מועמד? במצב העכשווי לופוליאנסקי יכול לרוץ וכולנו יודעים שיש התקדמות טובה במשפטו ואנחנו מקווים שהוא יהיה המועמד. הוא היחיד שברקת חושש ממנו".
.
גם בש"ס העניינים לא רגועים. יו"ר התנועה החדש־ישן אריה דרעי הודיע כי יבחן את מועמדותם של נציגי ש"ס בערים השונות לקראת הבחירות. בקרוב אמור דרעי לזמן את נציגי הסיעה המקומית כדי לבחון את מידת פעילותם ומעורבותם בקדנציה האחרונה ובהתאם להכריע בנוגע לעתידם הפוליטי.

סיעת ש"ס הירושלמית כוללת ארבעה חברים. הוותיק שביניהם, שמואל יצחקי, משמש חבר מועצה כבר 22 שנה ונחשב לזקן חברי המועצה. גם חבריו האחרים לסיעה אלי שמחיוף ושלמה ברסקה מכהנים בסיעה לפחות עשור. הצעיר שבחבורה הוא אשר מישאלי. זימון חברי המועצה לשיחה עם דרעי בא על רקע השינויים בצמרת התנועה. מקורבי דרעי מנסים לגבש שיטה כלשהי שתכלול מעין מועצת חכמים מקומית, שתכריע באשר לזהות המועמדים. עד עתה מי שהכריעה בנושא זה היתה מועצת החכמים של מנהיג ש"ס הרב עובדיה יוסף. בריאיון לתקשורת החרדית הבטיח דרעי שההכרעות בשיבוץ חברי המועצה יהיו ענייניות בלבד ולא על פי מידת קרבתם לחצר כלשהי.

בסביבתו של חבר מועצה בכיר אחר בש"ס אישרו כי לראשונה בסיעה אמורים להתקיים פריימריז וכי הדבר גורם למתח רב ולתחושת חוסר ביטחון בקרב החברים. יצחקי, זקן השבט, כבר הודיע כי הוא שוקל לא להתמודד. בסביבתו של דרעי, שטרם הכריז על תמיכה במועמדים מסוימים, מעריכים שההכרעה לא תהיה קלה.
http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4383166,00.html