כשם שחרדים הולכים למכללות, כך היה אפשר לגייס את החרדים לצבא לולא היה הדבר מעוגן בחקיקה. המפתח הוא הידברות
אורי אליצורבבוקר עבר בממשלה חוק השוויון בנטל, והשר יאיר לפיד דיבר על תחושת התרגשות ורגע היסטורי. ראש הממשלה בנימין נתניהו השבית חלקית את ההתרגשות ואת משק כנפי ההיסטוריה, כשהעיר מיד שהיישום ייעשה בהדרגה ובאיטיות ורק בתיאום ובהבנה עם הציבור החרדי.
בערב נקלעתי במקרה לטקס סיום מחזור נוסף של המכללות החרדיות. מאות הבוגרים והבוגרות הנרגשים לבשו את הגלימות האקדמיות וחבשו את הכובעים המרובעים מעל לכיפותיהם השחורות ולפאותיהן הצנועות. המוני בני משפחה חרדים באו לחגוג איתם, ולא הפסיקו לצלם ולהצטלם עם האח המאושר או עם האמא הגאה, העטורים בסמלי המעמד החדש. ברגע הנכון החרדים והחרדיות אפילו העיפו את הכובעים באוויר לקול מחיאות הכפיים של בני המשפחות, כמיטב מסורת הקולג'ים בעולם.
משום מה נראה לי הרגע של הערב יותר היסטורי ומשמעותי מזה של הבוקר. רבבות חרדים כבר סיימו לימודים אקדמיים במכללות ואפילו באוניברסיטאות, רבים מהם ממשיכים לתואר שני ושלישי. מדובר בגברים ונשים במספרים פחות או יותר שווים.
אף אחד לא חוקק חוק שמחייב חרדים ללמוד מקצוע ולרכוש השכלה אקדמית. אילו היה חוק כזה, הם לא היו לומדים בשום מכללה - משום שהרבנים וראשי הציבור היו יוצאים למלחמה נגדו. גם עכשיו אפשר להניח שרבים מהרבנים ומראשי הישיבות לא מאושרים לנוכח הנהירה ללימודים אקדמיים, אבל שתיקתם כהודאה והמהפכה מתרחשת.
ברור שאי אפשר להשוות בין השירות בצה"ל ובין לימודים אקדמיים, שהרי השירות הוא חובה על פי החוק לכל אחד ולא יהיה שוויון אם הגיוס לחרדים יהיה רשות בעוד שלאחרים הוא חובה. ובכל זאת, הרושם שלי הוא שאילו לא חוקק החוק לשוויון בנטל, מהפכה דומה הייתה יכולה להתרחש גם בזירת הגיוס לצה"ל, באופן שהיה מביא קודם מאות ואחר כך אלפים של צעירים חרדים להתגייס לצבא מתוך הסכמה שבשתיקה של הרבנים ושל מנהיגי הציבור החרדי. ספק אם החוק החדש יקדם את המטרה הזו ולא יסיג אותה לאחור.
נשאלת כאן השאלה המפורסמת מה אנחנו רוצים - לאכול את הענבים או לריב עם השומר? או מה חשוב יותר: התוצאה המעשית או העיקרון המקודש?
לא שאני מזלזל בחשיבות העיקרון אלא שגם החוק (שאגב, עבר אתמול רק עוד משוכה אחת בדרך חתחתים ארוכה) עונה באופן חלקי בלבד לדרישת השוויון, וכבר העיר היועץ המשפטי שחייבים להדביק עליו תווית של הוראת שעה כי אחרת בג"ץ יפסול אותו. בהערתו המצננת של ראש הממשלה שמעתי את קולו של הפיקח מן הקלישאה שיודע להחלץ מהסתבכות אשר חכם לא היה נכנס אליה.
http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/487/990.html?hp=1&cat=479&loc=10