מסתבר שעדות האישה, הצגת תלונותיה במשטרה, עסקת טיעון עליה חתם הבעל ובה הודה כי היה אלים כלפי אשתו, שליחת הבעל לסדנא לגברים מכים, ושליחת האישה למעון לנשים מוכות– כל אלה לא הספיקו לדייני בית הדין הרבני האזורי, כדי להשתכנע כי הבעל אכן אלים, וכי יש להתיר את נישואיה של האישה בשל כך, ובהכרח יש לחייב את הבעל בכתובתה של האישה.
לדברי עו"ד יעקובוביץ-דראי, הדיינים קיבלו לידיהם ראיות רבות לאלימות הבעל, וביניהן את הרשעותיו הקודמות במשפטים שבהם הואשם באלימות נגד אשתו, כולל הודאה חתומה של הבעל כי איים עליה בסכין ובאקדח, אך בכל זאת, דרשו להביא לעדות מטפלים שטיפלו בבעל ובאישה, כדי להשתכנע כי הבעל אכן אלים.
בימים אלה הגישה האישה באמצעות עו"ד ליטל יעקובוביץ-דראי, תביעה לתשלום כתובה ופיצויים מוגברים בגין הרס המשפחה, בה מגוללת האישה סיפור קשה של אלימות והשפלה, שנמשך לאורך 20שנות נישואים.
בתביעה מתואר כיצד האישההחלה לסבול מאלימות בעלה כבר בתחילת נישואיהם. "כבר בחודש הראשון, העזה האישה להביע את דעתה על מחלוקת עסקית לה היו עדים אנשים נוספים", אומרת עו"ד יעקובוביץ'-דראי. "התבטאות זו זיכתה אותה בסטירה מידיו של בעלה, לעיני העדים ההמומים". מרגע זה ואילך, חייה של האישה היו מלווים אלימות קשה, פחד והשפלה. לדברי האישה, סבלה אלימות קשה גם בנוכחות בני משפחתו, בעת שהתארחו בביתם.
חיי הנישואין הרעים והפכפכים נמשכו, האישה הרתה ובהיותה בשלב מתקדם וקשה של ההיריון, היא נאלצה לספוג את אלימות בעלה, גם הפעםלעיני אנשים.
הצמיד אקדח לראשושל בנו בןהשנתיים
לדברי עו"ד יעקובוביץ-דראי, לאותם מקרי אלימות היו עדים רבים למעשים, וחלק ממקרי האלימות גם זכו לטיפול משטרתי. כך ארע בפעם בה השתולל הבעל צעק וקילל, ואף שבר רהיטים בדירה. באותו מקרה, אומרת עו"ד יעקובוביץ'-דראי, האישה ברחה מהבית אחוזת פחד, יחד עםילדיה הקטינים, והגישה תלונה במשטרה נגד הבעל. המשטרה אמנם עצרה את הבעל, אך תוך זמן קצר הוא שוחרר, התנצל, ביקש שלום בית, ואף הסכים לפנות לתחנה לייעוץ משפחה הסמוכה למקום מגוריהם.
התביעה מגוללת מקרה נוסף,בוהצמיד הבעל סכין לצווארה של האישה במהלך ארוחת השבת, ללא כל התראה מוקדמת, תוך שהוא צועק עליה כי יהרוג אותה, בגלל שהאוכל לא טעים לדבריו. ילדיהם הקטנים של בני הזוג נכנסו לפאניקה, והחלו לבכות ולרעוד. האישה, שמצדה הייתה בטוחה כי היא עומדת למות באותו רגע, הפגינה תושייה מהירה, והצליחה בסופו של דבר להימלט מהבית עם הילדים. "האישה ניגשה מיד אל תחנת המשטרה הסמוכה , אך לאחר שהגישה תלונה נאלצה לשוב לביתה עם הילדים - בהיעדר מקום אחר ללכת אליו", אומרת עו"ד יעקובוביץ-דראי. לדבריה, הבעל, שהבין כי האישה פנתה למשטרה המתין לה בביתונכנס להתקף אמוק,הוא נעל את דלת הכניסה לבית, והוריד את אקדחו מהבוידעם.
מעדות האישה עולה כי הבן הגדול הצליח להימלט עם אחותוהקטנה לשכנה, בעוד הבעל הפנה את אקדחו לראשושל בנוהפעוט בןהשנתיים. לדברי האישה, היא נאבקה בבעל, הצליחה לחטוף לו את האקדח ולברוח עם הפעוט לשכנה, ממנה התקשרה למשטרה - אבל עד שזו הגיעה, הבעל כבר הספיק להימלט.
"באותו המקרה, הסגיר הבעל את עצמו למשטרה כבר באותו הערב", אומרת עו"ד יעקובוביץ-דראי. "בגין אירוע זה הורשע הבעל בביהמ"ש אך הדבר לא מנע ממנו לחזור עד מהרה לביתו, ולהמשיך במעשי האלימות שלו באין מפריע".
הדיינים בקשו ראיות נוספות לאלימות
לאחר שגדשה הסאה ולאחר שנים של אלימות, ולאחר שהכתה בה ההכרה כי היא אישה מוכה ועליה להגן על עצמה ועל ילדיה, החליטה האישה לפתוח בהליכי גירושין מבעלה, ופנתה לעו"ד ליטל יעקובוביץ'-דראי.
בין היתר הוגשו בשם האישה תביעות לגירושין ולתשלום כתובה, בטענה כי הבעל נוהג בה ובילדיו באלימות קשה לאורך שנים.
הדיינים המליצו לצדדים להתגרש לאלתר נוכח הנתונים שהיו בפניהם - המלצה אותה קיבלו הצדדים, ובפרט האישה, באופן מיידי. לדברי עו"ד יעקובוביץ'-דראי, במפתיע, דווקא כאשר נדרשו הדיינים לדון בשאלת חיוב הבעל בכתובתו לטובת האישה, הם סברו כי אין די בתלונות הרבות על אלימות הגבר במשטרה, ובהרשעות קודמות שלו – לשמש כראיות מספקות לכך שהבעל אכן אלים.
לדברי עו"ד יעקובוביץ'-דראי, הדיינים העדיפו להתמקד בשאלה מדוע, חרף האלימות, נשארה האישה עימו, וזאת, לדבריה, בהתעלמות ברורה מהעובדה הידועה כי נשים מוכות רבות שותקות ונשארות עם גבר מכה מסיבות רבות (פחד, בושה, חוסר יכולת כללית, אמונה בחוסר יכולתן לשנות את המצב, אמונה כי בהן האשמה למצב ועוד..)
לדברי עו"ד יעקובוביץ-דראי, התשובה כי מדובר באישה מוכה, שפוחדת על חייה ועל חיי ילדיה, ואין לה שום אפשרות לפרנס את ילדיה לבדה, לא הניחה את דעתם של הדיינים, שטענו שאין קשר בין הדברים, ושלל הראיות אותן סיפקה האישה
לאלימות הבעל לא סייעו לדיינים להגיע להכרעה כי מדובר בגבר אלים.
לנוכח הכחשות הבעל, חרף המסמכים שהוצגו בפני הבעל בדיון, טענו הדיינים כי אלימות הבעל עדיין לא הוכחה, ודרשו מהאישה לספק עדויות של אנשים שחזו במעשים, וכן חוות דעת של המטפלים שטיפלו בבעל בקבוצות לסיוע לגברים אלימים.
"הבעל חייב בתשלום כתובתה של אשתו"
האישה הגישה תביעה לתשלום כתובתה, ולתשלום פיצויים מוגברים עקב הרס המשפחה על ידי הבעל. לדברי עו"ד יעקובוביץ'–דראי, רק לאחרונה קבע ביהמ"ש העליון כי הכתובה הינה חוב רציני ומסמך מחייב, וככזה הרי בוודאי שהאישה זכאית לו אם בעלה הוא שציער אותה והביא במעשיו לסיום הנישואין.
לדבריה, בשלב זה נעשתה פנייה למטפלים שטיפלו בבעל כדי שימסרו חוות דעתם בכתב לבית הדין, כחיזוק לטענות האישה בדבר האלימות, למרות שידוע כי במקרי אלימות בתוך המשפחה מדובר במעשים הנעשים לרוב ב"חדרי חדרים", ולא בנקל מוכנים צדדים שלישיים להעיד לטובת אחד הצדדים ו"להתערב" בסכסוך.
לדברי עו"ד יעקובוביץ'-דראי, אם בכל זאת, לאחר קבלת חוות הדעת הכתובות של המטפלים הדיינים לא ישתכנעו כי האישה סבלה מאלימות קשה מידי בעלה– היא תבקש את התערבות בית הדין הרבני הגדול, להכריע כי מדובר במקרה שבו יש חובה לחייב את הבעל בתשלום כתובה ובפיצויים בגין הרס המשפחה.