חופשת הקיץ היא כר פורה לסכסוכים בין הורים גרושים. כיוון שהגנים ובתי הספר נסגרים, נדרשים פתרונות פרקטיים להעסקת הילדים ולהשגחה עליהם. ההוצאות גדלות מאוד, בשל הצורך לשלוח את הילדים לקייטנות. לחלופין, הצורך להעסיק שמרטפית או מטפלת עולה הרבה.
עו"ד עינבר לב, המתמחה בדיני משפחה וגירושין, מסבירה כי מדובר בהוצאות חריגות, שלא תמיד מובאות בחשבון בסעיף דמי המזונות בחתימת הסכם גירושין. הוצאות אלה גורמות לאי-הבנות רבות, לסכסוכים ולמשברים בין ההורים הגרושים.
לדברי עו"ד לב, פעמים רבות אחד הצדדים מסרב לקחת חלק בתשלום, כי הדבר לא הופיע מלכתחילה בהסכם, מה שמצריך לעתים פתיחת תיק הגירושין מחדש וחתימה על הסכם מתוקן.
על הסכסוכים שמעוררת עלותן הכבדה של הקייטנות בחופש, על המתחים הנוצרים בין בני זוג לשעבר שיש ביניהם פערי הכנסה משמעותיים, ועל הדרכים כיצד לפתור את הבעיה עוד לפני שנוצרה, בכתבה שלפניכם.
שנת הלימודים הסתיימה, חופשת הקיץ החלה וההורים העובדים, שלא זוכים לחופשה בתקופה זו של השנה, מוצאים עצמם מחפשים פתרונות להעסקת הילדים, ולפיקוח עליהם. מטפלת, שמרטפית או מסגרות חינוכיות חלופיות כקייטנות – כרוכות על פי רוב בתשלום כבד אותו משלמים ההורים, על מנת להמשיך בשגרת העבודה שלהם.
לדברי עו"ד עינבר לב, סכסוכים קשים בין בני זוג גרושים פורצים לאחרונה על רקע הזינוק ביוקר המחיה, והסכומים הבלתי מבוטלים שנגבים עבור קייטנות בישראל. סכסוכים אלה נסבים סביב השאלה: מי אמור לשאת בעלויות, מי מחליט כיצד לשמור על הילדים ולהעסיקם, ותחת איזה סעיף בהסכם הגירושין יש לשייך את ההוצאות הללו?
מה כוללות ההוצאות המיוחדות בהסכם הגירושין?
לדברי עו"ד עינבר לב, ההוצאות החריגות, או ה"מיוחדות", בסעיף דמי מזונות שבהסכם גירושין, הן בעיקר הוצאות שלא היו יכולות להיות צפויות מראש. בין ההוצאות הללו יכולים להיכלל תשלומים על חוגים לילדים, קייטנות, צהרונים בחגים ובמהלך שנת הלימודים, טיפולים רפואיים שונים כגון טיפולי שיניים, טיפולים פסיכולוגיים ועוד.
במצב האידיאלי, אומרת עו"ד לב, כאשר קיימות הבנה והסכמה בין ההורים, הם מחליטים במשותף מי משלם על מה,וכמה. ההסכמות האלו מופיעות בהסכם גירושין כולל, בהסכם מזונות וכיו"ב.
כאשר ההורים אינם מצליחים להגיע לעמק השווה בכוחות עצמם, נעשית פנייה לבית המשפט במסגרת תביעת מזונותומתן פסק דין. בית המשפט דן בכל מקרה לגופו,ומכריע על פי רוב תוך הסתמכות על יכולת ההשתכרות (גם העתידית) של הצדדים.
"לרוב, אם כי קיימים מקרים חריגים, בתי המשפט מחייבים את הצדדים לשאת בתשלום ההוצאות החריגות בחלקים שווים" מסבירה עו"ד לב. אך לדבריה, חלק מהכרעות בתי המשפט, בעיקר הכרעות מהעבר, היו כלליות למדי.
לדוגמה,ניתן למצוא פסקי דין שפסקו כי"הצדדים ישאו בחלקים שווים בהוצאות חינוך חריגות של הקטינים...". לדברי עו"ד לב, ניסוח גורף זה עלול לגרור את הצדדים לסכסוכים, ולעיתים קרובות מתבקש לפנות לעזרו של בית המשפט.
לכן, ממליצה עו"ד לב לפרט בהסכם הגירושין את טיב ההוצאות המיוחדות: באיזה חוג מדובר, בכמה חוגים, מהן העלויות עליהם, תשלום עבור קייטנה מדי קיץ וכיו"ב.
חלוקת הנטל בהוצאות המיוחדות
חשיבותו של סעיף ההוצאות המיוחדות ידועה כיום גם לכמה שופטים בבית המשפט למשפחה והם טורחים לפרט בפסק דינם את עניין ההוצאות החריגות.
השופטים, שמודעים לבעייתיות הסעיף, מפרטים כיצד ישולמו חיובים אלה, ועל ידי מי, וזאת בכדי למנוע מההורים הגרושים את הצורך בפנייה מחודשת לערכאות שיפוטיות, והגשת תביעות שונות ומשונות בגין חיובים אלה.
אך לדברי עו"ד עינבר לב, חשוב שבני זוג העומדים בפני חתימה על הסכם הגירושין, יזכרו כי לא די רק בניסוח סעיף ההוצאות המיוחדות.
לעתים, ההורים אינם מביאים בחשבון את העלויות הגבוהות של קייטנות וחוגים לילדים, וחותמים מבלי משים על סעיף זה, שייתכן כי בעתיד לא יוכלו לעמוד בו.
לכן, אומרת עו"ד לב, מומלץ להגביל בהסכם הגירושין את נושא הקייטנות והחוגים, אם בסכומים או בכמויות.
ניתן להגביל את מספר החוגים עד לשני חוגים לכל ילד. הדבר נכון גם לגבי עלויות הקייטנה. כדאי מאוד לבדוק עלויות של מספר קייטנות ואף להסכים מראש על השתתפותו של הילד בקייטנה מסוימת,שעלותה אינה גבוהה.
כמו כן רצוי לציין בהסכם הגירושין שהוצאות אלו ישולמו בתשלום יחסי,בהתאם ליכולתם הכלכלית של האב והאם, מפני שבמקרים בהם קיימים פערי הכנסה משמעותיים, יש מקום לחלק את העלויות הללו בצורה לא שווה.
צעדים נגד הורה המסרב לשלם הוצאות מיוחדות
לדברי עו"ד לב, אף הורה אינו יכול להחליט חד צדדיתעל ההוצאות המיוחדות, וכל הוצאה כספית שכזו, חייבת להיות מתואמתמראש בין ההורים, אחרת נוצרים סכסוכים המגיעים, כשנגדשת הסאה, שוב, לפתחו של בית המשפט.
ומה קורה אם אחד ההורים מסרב לקחת חלק בהוצאות החריגות המוסכמות?
לדברי עו"ד לב, במקרה כזה, ניתן לפתוח תיק הוצל"פ בגין אי תשלום ההוצאות המיוחדות,וניתן לפעול בתיק לגביית החוב באמצעות עיקולים וכדומה.
בנוסף מציינת עו"ד לב כי כל דרישה של אחד הצדדים להשתתפות ההורה האחר במימון חוג, קייטנה או טיפולים מיוחדים לילד, מחייבת את הצד הדורש למצות את כל הדרכים וההליכים להשגת מימון, סבסוד ומתן הנחות והטבות עבור הפעילות המיוחדת.
רק לאחר שבדק מול כל הגורמים שעשויים להוזיל או לסבסד את ההוצאה, יוכל ההורה לדרוש מההורה השני לשלם את חלקו בהוצאה האמורה, ולדרוש מבית המשפט לחייבו לקחת חלק בהוצאה החריגה.
עו"ד לב טוענת כי 70% מהסכסוכים בין הורים גרושים בחופשה נסובים על ההוצאות המיוחדות, ויתרתן נסבים בעיקר על סיכול הסדרי הראייה מצד אחד ההורים או שניהם.