אלירן קרסנטי
עזרת הנשים מתפרקת: רעידת אדמה עשויה לערער את הקהילה הדתית־חרדית בפתח תקוה בעקבות יוזמת קבוצת אנשים בעיר להקמת מנייני תפילה שוויוניים לגברים ולנשים.
המהפכה הפמיניסטית, ששינתה את חייהן של נשים רבות וערערה את מבנה הקהילה המסורתי, החלה לחדור גם לכמה בתי כנסת של קהילות הציונות־הדתית ברחבי הארץ. כפטריות אחרי הגשם צצים בשנים האחרונות "מניינים משתפים" - מניין המשתף את כלל מתפלליו, כולל את נשות הקהילה, בניהול שוויוני של התפילות ובארגון בית הכנסת – והכול במסגרת ההלכה האורתודוכסית.
לראשונה מתברר כי גם בפתח־תקוה החליטה קבוצת נשים לעשות מעשה "ולהפיל את המחיצה", אשר לטענתן הפרידה בינן לבין התפילה. חגית כפיר, פעילה
"זה תהליך חברתי שהבשיל בשנים האחרונות", היא אומרת. "נוצר מצב שגם אחרי שלנשים נפתחו דלתות בכל תחומי החיים, דווקא עולמן הרוחני נותר במסגרות מיושנות, ועם המצב הזה, יש נשים שלא מוכנות להשלים. כיום הרבה נשים דתיות מרגישות שבית הכנסת זר להן".
למה?
"כי במקרה הטוב שמים להן וילון ובמקרה הפחות טוב, הן לא יכולות לראות כלום. הן יושבות מאחורה, בדרך כלל בקומה למעלה וזה נותן תחושה לא נעימה. לא פלא שבבתי הכנסת אין כמעט נשים כי הן פשוט לא מרגישות חלק ממנו".
אריק שילה, מיוזמי המניין, מחזק את הדברים: "לנשים נמאס לשבת מאחורה ולראות איך הגברים רוקדים, שרים, מתפללים ומנהלים את בית הכנסת, ועליהן מוטל להביא עוגות. הן רוצות להיות מובילות כמו שבתחומי חיים אחרים הן מובילות".
בארץ קיימים מניינים משתפים ותיקים בירושלים, במזכרת בתיה, במודיעין, ולאחרונה גם ברעננה, אשר הציבו בפני קהילות הציונות־הדתית דילמה: האם מדובר בסנוניות שמבשרות את תחילת הקץ של היהדות האורתודוכסית, או שזהו בסך הכול התיקון שלה? לא פעם לוותה פתיחת המניינים הליברליים במאבקים מצד גורמים שמרניים יותר, ובכתף קרה מצד רבני הקהילות.
"ברור לי שיהיו מתנגדים", אומר שילה. "אפילו בשמחת תורה האחרון, כשאשתו של הרב לקחה את ספר התורה ורקדה איתו בעזרת נשים, היו מתפללים שהסתכלו עליה בעין עקומה, כאילו היא אכלה חזיר ביום כיפור. וזה עוד בבית כנסת ליברלי יחסית.
"אבל אנחנו שלמים עם היוזמה לחלוטין כי אנחנו יודעים שאנחנו לא עושים שום דבר נגד ההלכה, גם אם זה פחות מקובל. אנחנו לא בודקים מה יגיד כל רב. יש לנו את הרב שלנו".
הדמות הרוחנית המשמעותית שמלווה את המניינים המשתפים ברחבי הארץ הוא הרב פרופ'דניאל שפרבר, נשיא המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר־אילן.
לאחרונה פתחה הקבוצה דף פייסבוק תחת הכותרת "מניין משתף כפר גנים פתח־תקוה", אליו הצטרפו עשרות חברים. לדברי המארגנים, ישנה התעניינות רבה במיזם, לא רק מכפר גנים, אלא גם ממרכז העיר ומגבעת שמואל. הפעילות צפויה לצאת לדרך בקרוב.
ואיך בדיוק תיראה התפילה? במקום שנשים יהיו מאחור, או בקומה למעלה, את בית הכנסת תחצה מחיצה לאורכו, ושני המגדרים יהיו זה לצד זה, כאשר ארון הקודש והבמה יהיו במרכז.
אריק שילה מספר כי נהלים מוגדרים עדיין אין, אבל הכול על השולחן: "עוד לא החלטנו מה יהיו בדיוק הנהלים אבל אנחנו בפירוש לא שוללים שאישה תגיד קדיש, שנשים ייתנו את הדרשה השבועית על פרשת השבוע, או שהן תהיינה חזניות בקבלת שבת".
כצפוי, לא כולם מתלהבים מהיוזמה. גורם במועצה הדתית בעיר טען השבוע כי מדובר "במדרון חלקלק שסופו מי יישורנו". לדבריו, "גם הרפורמים התחילו עם שינויים קלים ולא משמעותיים, ותראה איפה הם היום, עם 70% התבוללות.
"יכול להיות שבהתחלה המניין הזה עוד יהיה על פי השוליים של ההלכה, אבל אדם ירא שמיים לא צריך לבחון רק מה אומרת ההלכה, אלא גם מה אומרת רוח ההלכה. ברור לי שיש פה סטייה ממסורת ישראל.
"מה שמטריד אותי אלו לא אותם אנשים שהחליטו לעשות את המעשה הזה, אלא העובדה שיש קומץ רבנים שנותנים לזה היתר. צר לי שזה קיבל לגיטימציה רבנית".
- הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות פתח תקוה"