בשורה רעה לתושבי אשדוד: חדר המיון, ככל הנראה, לא ייפתח. השבוע פרסמה רשות מקרקעי ישראל מכרז לרכישת מגרש והמבנה הבנוי עליו שהוקם בגלגוליו השונים למטרת הקמת חדר מיון ברובע המיוחד בעיר
מנחם גלילי וענת ביגר| שבת, 04 ינואר 2014 20:45
מחיר המינימום הוא מעל 50 מיליון שקלים החזר עלויות הקמת המבנה ועוד כ-1,800,000 מיליון שקלים עבור הקרקע. האם בכך נסתם הגולל על חדר המיון שנועד לתת מענה לכ-300,000 תושבי אשדוד והסביבה? פרויקט הקמת חדר המיון שהחל ב-2006 ביוזמת עמותת "רפואה וישועה"של חסידי גור על קרקע שניתנה חינם. בשטח חדר המיון הוקמו 9 קומות, מעבר לאישור שניתן בעלות כ-80 מיליון. והוא היה אמור להיפתח אשתקד. בתחילת השנה נעשה ניסיון להעביר את זכויות"רפואה וישועה"לידי מכבי ואסותא, הבונות את בית החולים בעיר. מאין תבוא הישועה לחולי העיר? חלק של מימון בניית חדר המיון הוא באמצעות תרומות שגויסו בחו"ל ע"י תושבי אשדוד לשעבר שחדר המיון הוצג כבית חולים. ונשאלת השאלה מי יקבל את החזר העלות של בניית המבנה? התורמים או העמותה של חסידי גור? לפני כשנתיים הבטיחה העירייה לאחר פגישה עם ליצמן שחדר המיון ייפתח תוך חצי שנה. חלפו שנתיים ובמקום טקס פתיחה חגיגי לחדר המיון יצא מכרז למכור אותו ואת רוב הכסף שהושקע בהקמתו ושהגיע מתרומות ייכנס לעמותת "רפואה וישועה"המזוהה עם חסידי גור. חדר המיון פרויקט שלא צלח או ישראבלוף? צילקר פנה ללסרי בבקשה לערוך דיון דחוף בנושא
האם חדר המיון שנבנה ברובע המיוחד בעיר ואשר עלות הקמתו עלתה מיליוני שקלים, בזכות תרומות לא יפתח שעריו? כך נראה ממכרז שהוצא השבוע ע"י רשות מקרקעי ישראל. המכרז שפורסם בעיתונות מציע לכל המעוניין לרכוש את המגרש והמבנה הבנוי עליו למטרת הקמת חדר מיון ברובע המיוחד בעיר. במכרז נאמר כי הרשות מזמינה הצעות של חתימה על חוזה חכירה ל-49 שנים עם אופציה להארכה בגין המגרש והמבנה הבנוי עליו. כשמחיר מינימום הוא 51,183,141 מיליוני שקלים החזר עלויות הקמת המבנה וכן 1,812,720 שקלים מחיר מינימום לקרקע. האם מטרת המכרז למצוא בעלים חדשים להפעלת חדר המיון, או שמא הכוונה למכור את המגרש על תכולתו לכל מטרה ובכך לסתום את הגולל על פרויקט חדר המיון, שהעיר אשדוד ויישובי הסביבה כה זקוקים? האם עד הקמת בית החולים בעיר, לא לפני שנת 2017 ימשיכו תושבי העיר לנסוע מחוץ לעיר במקרה חירום רפואיים בלילות ובשבתות וחגים?
יוזמה של חסידי גור באשדוד
כזכור, חדר המיון הינו פרויקט שנולד בתחילת שנת 2006 ביוזמת עמותת "רפואה וישועה"של חסידי גור בעיר אשר דרשו מענה למצוקה של שירותי הרפואה. האדמו"ר הרב יעקב אלתר דרש למצוא מענה חירום לחסידיו ולכל תושבי העיר וביקש להקים חדר מיון בעיר שייתן מענה, לפחות עד שיוקם בית חולים. עיריית אשדוד פנתה למינהל מקרקעי ישראל וביקשה שטח להקמת המיון. המינהל העביר לידיה שטח בדרום מזרח אשדוד בגודל 3 דונם. השטח נמסר לעירייה ללא תמורה בחכירה ארוכת טווח עם היתר לבנות בניין בן 5 קומות כאשר חלק מהקומות תת קרקעיות על פני 6,000 מ"ר. מי שסייע לעירייה בקבלת הקרקע מהמינהל היה סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, שהוא חסיד גור. העירייה מסרה לידי עמותת "רפואה וישועה"של חסידות גור את זכויות הקמת חדר המיון מאחר ומדובר בעמותה ללא מטרות רווח. המטרה הייתה להפעילו עד לשנת 2009. עמותת רפואה וישועה בנתה את המבנה על הקרקע שכאמור יועדה למטרה ציבורית-הקמת חדר מיון. כידוע העמותה אף הייתה אחת המתמודדות במכרז להקמת בית חולים באשדוד, בסמוך לחדר המיון, אך בסופו של דבר הזוכה במכרז בית החולים היא מכבי-אסותא.
כזכור, חדר המיון הינו פרויקט שנולד בתחילת שנת 2006 ביוזמת עמותת "רפואה וישועה"של חסידי גור בעיר אשר דרשו מענה למצוקה של שירותי הרפואה. האדמו"ר הרב יעקב אלתר דרש למצוא מענה חירום לחסידיו ולכל תושבי העיר וביקש להקים חדר מיון בעיר שייתן מענה, לפחות עד שיוקם בית חולים. עיריית אשדוד פנתה למינהל מקרקעי ישראל וביקשה שטח להקמת המיון. המינהל העביר לידיה שטח בדרום מזרח אשדוד בגודל 3 דונם. השטח נמסר לעירייה ללא תמורה בחכירה ארוכת טווח עם היתר לבנות בניין בן 5 קומות כאשר חלק מהקומות תת קרקעיות על פני 6,000 מ"ר. מי שסייע לעירייה בקבלת הקרקע מהמינהל היה סגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, שהוא חסיד גור. העירייה מסרה לידי עמותת "רפואה וישועה"של חסידות גור את זכויות הקמת חדר המיון מאחר ומדובר בעמותה ללא מטרות רווח. המטרה הייתה להפעילו עד לשנת 2009. עמותת רפואה וישועה בנתה את המבנה על הקרקע שכאמור יועדה למטרה ציבורית-הקמת חדר מיון. כידוע העמותה אף הייתה אחת המתמודדות במכרז להקמת בית חולים באשדוד, בסמוך לחדר המיון, אך בסופו של דבר הזוכה במכרז בית החולים היא מכבי-אסותא.
חדר המיון נבנה ברובו מתרומות
עמותת "רפואה וישועה"חרגה מההיתר של המינהל והקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת. הבנייה הופסקה לאחר שהושקעו בה מיליוני שקלים. 10 מיליון ממשרד הבריאות והרוב מכספי תרומות. במהלך השנים נעצרה בנייתו של חדר המיון מספר פעמים עקב מחסור במימון שכאמור גויס ברובו מתרומות ברחבי העולם. ההיענות הייתה גדולה למדי. תושבי אשדוד בעבר המתגוררים בחו"ל פעלו להשגת תרומות למען המטרה החשובה. כך למשל, ערך מקס מור יוסף, אשדודי לשעבר ואחיו של אורי מור יוסף, אירוע התרמה בריביירה הצרפתית והשתתפו בו תורמים שחלקם הגיעו במטוסיהם הפרטיים ואף תרמו ברוחב לב. גם תושבים מאשדוד היו פעילים בגיוס תרומות באמצעות קיום אירועי תרבות מקומיים ובחו"ל. באוגוסט 2010 פנתה העמותה באמצעות מנהל הקמת הפרויקט פרופסור אברהם אופק, למועצת עיריית אשדוד בדרישה כי העירייה תעביר לעמותה את זכות החכירה על הקרקע המיועדת לבניית הפרויקט. זאת על מנת שהעמותה תוכל לקבל הלוואות מהבנקים לצורך סיום הבנייה. במעמד זה התברר כי הבנייה התעכבה שוב בגלל הפסקת תזרים המזומנים מצד התורמים. בין היתר בעקבות המשבר הכלכלי. אגב, כבר שנה קודם ב-2009 נעתרה מועצת העיר לסייע לעמותה בבואה לבקש הלוואה בבנקים אך למרות התגייסותה של העירייה לנושא ההלוואות לא ניתנו.
עמותת "רפואה וישועה"חרגה מההיתר של המינהל והקימה בניין בן 9 קומות, 4 מהן תת-קרקעיות, בהיקף 17 אלף מ"ר, פי שלושה מהמותר, בלי אישור מינהל ובלי לשלם בגין הבנייה העודפת. הבנייה הופסקה לאחר שהושקעו בה מיליוני שקלים. 10 מיליון ממשרד הבריאות והרוב מכספי תרומות. במהלך השנים נעצרה בנייתו של חדר המיון מספר פעמים עקב מחסור במימון שכאמור גויס ברובו מתרומות ברחבי העולם. ההיענות הייתה גדולה למדי. תושבי אשדוד בעבר המתגוררים בחו"ל פעלו להשגת תרומות למען המטרה החשובה. כך למשל, ערך מקס מור יוסף, אשדודי לשעבר ואחיו של אורי מור יוסף, אירוע התרמה בריביירה הצרפתית והשתתפו בו תורמים שחלקם הגיעו במטוסיהם הפרטיים ואף תרמו ברוחב לב. גם תושבים מאשדוד היו פעילים בגיוס תרומות באמצעות קיום אירועי תרבות מקומיים ובחו"ל. באוגוסט 2010 פנתה העמותה באמצעות מנהל הקמת הפרויקט פרופסור אברהם אופק, למועצת עיריית אשדוד בדרישה כי העירייה תעביר לעמותה את זכות החכירה על הקרקע המיועדת לבניית הפרויקט. זאת על מנת שהעמותה תוכל לקבל הלוואות מהבנקים לצורך סיום הבנייה. במעמד זה התברר כי הבנייה התעכבה שוב בגלל הפסקת תזרים המזומנים מצד התורמים. בין היתר בעקבות המשבר הכלכלי. אגב, כבר שנה קודם ב-2009 נעתרה מועצת העיר לסייע לעמותה בבואה לבקש הלוואה בבנקים אך למרות התגייסותה של העירייה לנושא ההלוואות לא ניתנו.
בחודש פברואר העירייה הבטיחה שתוך חצי שנה ייפתח חדר המיון
בעקבות זעקת התושבים שנותרו ללא מענה רפואי. שרת הקליטה סופה לנדבר , שכידוע יזמה את חוק הקמת בית חולים באשדוד וראש העירייה בדימוס, צבי צילקר, פנו במכתב לסגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, להפעיל את חדר המיון. בין "עמותת רפואה וישועה"לבין מכבי-אסותא התנהל מו"מ להעברת הזכויות של חדר המיון כדי שהם יפעילו את חדר המיון עד לבניית בית החולים. בחודש פברואר 2012 הגיע לאשדוד סגן שר הבריאות ליצמן ובישר לראש העירייה לסרי ולתושבי העיר כי חדר המיון ייפתח שעריו תוך חצי שנה. כשבוע לאחר ביקור סגן השר ליצמן הודיעה העירייה כי חדר המיון יהווה תחליף זמני לבית החולים, שבנייתו תסתיים בעוד מספר שנים. נאמר כי לצורך הכשרת המבנה יושקעו 120 מיליון בנוסף למיליונים שהשקיעה עמותת "רפואה וישועה". הימים עברו, שנת 2012 הסתיימה, גם שנת 2013 הסתיימה וחדר המיון לא נפתח. חלפו כשנתיים מאז ההבטחה ובמקום טקס פתיחה חגיגי של חדר המיון, יצא מכרז למכור אותו ורוב הכסף שהושקע בהקמתו, ושהגיע מתרומות, ייכנס לקופה של עמותת "רפואה וישועה"המזוהה עם חסידות גור בעיר.
בעקבות זעקת התושבים שנותרו ללא מענה רפואי. שרת הקליטה סופה לנדבר , שכידוע יזמה את חוק הקמת בית חולים באשדוד וראש העירייה בדימוס, צבי צילקר, פנו במכתב לסגן שר הבריאות דאז, יעקב ליצמן, להפעיל את חדר המיון. בין "עמותת רפואה וישועה"לבין מכבי-אסותא התנהל מו"מ להעברת הזכויות של חדר המיון כדי שהם יפעילו את חדר המיון עד לבניית בית החולים. בחודש פברואר 2012 הגיע לאשדוד סגן שר הבריאות ליצמן ובישר לראש העירייה לסרי ולתושבי העיר כי חדר המיון ייפתח שעריו תוך חצי שנה. כשבוע לאחר ביקור סגן השר ליצמן הודיעה העירייה כי חדר המיון יהווה תחליף זמני לבית החולים, שבנייתו תסתיים בעוד מספר שנים. נאמר כי לצורך הכשרת המבנה יושקעו 120 מיליון בנוסף למיליונים שהשקיעה עמותת "רפואה וישועה". הימים עברו, שנת 2012 הסתיימה, גם שנת 2013 הסתיימה וחדר המיון לא נפתח. חלפו כשנתיים מאז ההבטחה ובמקום טקס פתיחה חגיגי של חדר המיון, יצא מכרז למכור אותו ורוב הכסף שהושקע בהקמתו, ושהגיע מתרומות, ייכנס לקופה של עמותת "רפואה וישועה"המזוהה עם חסידות גור בעיר.
מתחקיר של העיתונאי משה ליכטמן שפורסם בעיתון "גלובס" - "ליצמן, עמותת "חסידים וקופת חולים באשדוד"עולה כי "קופ"ח מכבי וחברת הבת אסותא שכרו את משרד עו"ד הרצוג פוקס נאמן, משרדו של שר המשפטים יעקב נאמן, לקבל ממשרד המשפטים אישור לעסקה, שלפיה יקבלו את זכויות עמותת חסידות גור "רפואה וישועה"בפרויקט חדר מיון קדמי באשדוד". כן עולה, כי באוגוסט 2012 הצליחה עמותת גור, בסיוע עיריית אשדוד, לשפר את הסכם החכירה של חדר המיון ל-98 שנה, אף שהבנייה הופסקה. מיד לאחר שיפור תנאי החכירה, חתמה חסידות גור הסכם עם אסותא, שלפיו אסותא תרכוש את חדר המיון ותפעיל אותו. כן עולה כי קופ"ח מכבי פנתה ביולי האחרון למשרד הבריאות, וביקשה לאשר לה את העסקה עם "רפואה וישועה". ליצמן תמך בבקשת קופ"ח מכבי. הבקשה אושרה בוועדת הפרויקטים של משרד הבריאות תוך ימים אחדים. עמותת רפואה וישועה ואסותא פנו למינהל וביקשו שהמינהל יאשר לעמותה להעביר את זכויות החכירה המשופרות לאסותא, על מנת שזו תוכל לשעבד את הקרקע והמבנה לצורך קבלת מימון מבנק לאומי להשלמת הבנייה והתפעול. אולם לאחר התייעצות של בכירי משרד המשפטים, משרד הפנים והמינהל הוחלט כי לאור הקצאת הקרקע לעמותה (מלכ"ר) בחינם וללא מכרז, לצרכים ציבוריים מובהקים, רק העמותה יכולה להמשיך ולהפעיל את הפרויקט, תוך תשלום ראוי על חריגות הבנייה והשימושים המסחריים הצפויים. אם העמותה לא תחזיק ותפעיל את חדר המיון, עליה להשיב את הנכס למינהל, שיהיה חייב לשווק אותו במכרז. בעקבות זאת נעשה הניסיון לקבל הכשר לרכישת זכויות "רפואה וישועה"על ידי מכבי לצורך רפואה מסחרית, למרות שהמינהל הקצה את הקרקע למטרה ציבורית.
פנינו בבקשת תגובה למינהל, הדוברת העבירה אותנו למחליף אשר לא ענה לפניית העיתון עד סגירת הגיליון. מינהל מקרקעי ישראל הגיב לכתבה שפורסמה ב"גלובס"כך: "המינהל ער לחשיבות הקמת מרכז רפואי באשדוד ומעוניין לסייע בקידומו. יחד עם זאת, לא יאפשר המינהל להעביר את הזכויות מהעמותה 'רפואה וישועה'לידי אסותא. סוכם, בתיאום עם היועמ"ש, שהמינהל יוציא את הקרקע עם המחוברים שלה למכרז פומבי, ותינתן שומה נפרדת לקרקע ולמחוברים. במכרז יילקח בחשבון מלוא הקיבולת האפשרית והשימושים החורגים כך שהמינהל יקבל תמורה מלאה בגין הקרקע. התמורה בגין הקרקע תגיע למינהל ותמורת המחוברים תועבר לעמותת 'רפואה השבוע , אכן פורס המכרז לרכישת הקרקע והמבנה".
צילקר פנה במכתב ללסרי בדרישה לדיון דחוף בנושאראש העירייה בדימוס, צבי צילקר, היה המום כשנודע לו על המכרז. צילקר פנה במכתב ללסרי בו קרא לדיון דחוף בנושא: "בימים אלה קרסו חדרי המיון בלא מעט בתי חולים, גם בקרובים אלינו. להזכירך, פעם אחר פעם, קראתי להפעיל את חדר המיון", כתב צילקר "לצערי, הפסדנו שנים רבות וחבל על כך. אודה לך באם יקום בדחיפות דיון בו נלמד את הנושא וההשלכות